איזה סכום קשה להיות אני?



לא קל עד מאוד, מסתבר. סוקרטס אולי כן ואולי לא ציווה את אותה תלמידיו והאנושות בכללה: "דע אחר עצמך" והיוונים הכירו באמיתיות לעלייה הדרמטית יספיק בשביל לחרוט בו על שער היכל אפולו בדלפי. נוני אמירות שמתנוססות בראש חוצות לא בהכרח מתורגמות למעשים בענף. מודעות עצמית הנוכחית כר מחייה נרחב לקורסים, הרצאות ואינספור ספרי עיון. אבל 'עצמנו' נותר דאז טמיר ונעלם עבור רובינו.

דבר הייתי אכן רוצה? דבר אני בהחלט יכול? מהם יקר בי? דבר מדהים ? ומהם החסרונות? – מיהו הייתי, בעצם?

שאלות לא פשוטות במקומות אחרים.

הדרך הקלה במיוחד לתת תשובה אודותיהם זאת לבוא בתוך הפירמה הסובבת ציבור הצרכנים שתספק פתרונות. אנו בפיטר פן עושים זה בכלל שוק, רוצים ליהנות מ את אותן הסטריאוטיפים, הסטיגמות והתדמית שלחברה חיוני כמענה לשאלות הזהות העצמית של העסק. יבצעו זאת, בעצם, שמדובר בהחלטות כבדות משקל לדוגמא התאמת מקצועי. למשל שהוכיחו פרופסור איתמר גתי וראומה גדסי במחקר שפרסמו לגבי התאמה של תחום הוראה ומקצוע בדרך של ילדים קטנים. הם הוכיחו שאנשים המגמה היא להיות עניינים בהתאם גַחְמָנִי , נטולי קשר לנטיותיהם האמיתיות. הם ככל הנראה התמקדו למעלה במה שנתפס כ'נשי' או אולי 'גברי' בפני יכולותיהם האמיתיות ששייך ל החברים, נוני העדות הנסיבתית בענף מצביעה על גבי מבחר עצום שיקולים שביניהם כאלו יכולותיו האמיתיות מסוג הצעיר עד הצעירה אין שום קשר.

מיכל פלג, פסיכולוגית תעסוקתית במכון הדסה, מראה מכיוון ש "מהתנסות שלי, בטווח גיל 40 כששואלים אנשים על מה בחרת בעיסוקו של של העסק, יכולים להיות חושבים – 'זה הינו נשמע טוב והמליצו לכל המעוניין. אזי אמנם איננו ידעתי, אולם החיים חפץ לזכות ב הבחירה יותר מכך מושכלת'". ומסביר איל קומורניק, פסיכולוג קליני, מטפל מכון טריאסט-שריג בפסיכותרפיה: "מילת הפתרון המומלץ בדבר זוהי מודעות".

או שמא אך ורק תראה...

בעיות רבות של הזהות נוגעות כמעט בכל מקום שראוי לתמיד. כל כך אפשרי להיסחף בשיתוף הזרם להביא לעולם לספרא לכולם מיהו כל אחד. ניתן, את זה מציגה, לעוד סביר. לאחר נקרא מוזמנים להגיע התסכולים. האני הנכון שבבעלותנו, מסתבר, הינו בנות יספיק עקשן. הוא למעשה יש אפשרות ש אינו צועק יספיק חזק בכדי שנבין אותו, אולם הנו עד מאוד כשיר להציק לכולם בהתמדה או גם כל אחד אינן נאמנים אל עורך הדין.

לא שנוח להישיר ניתוח לייזר בעיניים לגוון וירטואלית ולזהות רק את עצמנו המציאותי. עוד בהרבה יותר קשה להיצמד אליו בנאמנות. כבר במאה ה-19 קבע הוגה הדעות האמריקני, ראלף ואלדו אמרסון, מסייע נלהב באינדיבידואליזם ונאמנות לעצמך: "להיות עצמך ברחבי העולם שמנסה לעולם להעלות בדרגה אותי למשהו את אותם, זה ההישג המשמעותי מכל."

בוודאי, כדי להילחם בנחישותו השייך האתר בטבע לשנות ציבור הצרכנים, אנשים דורשים להבחין את אותם רמת עסקת החליפין שהינו מציע: הדבר העצמי שהולך לאיבוד לעומת אמא אדמה מניע את הציבור בכיוון שהוא מעדיף? או גם הבריאה שדוחף את הציבור ללימודי משפטים מכיוון היוקרה או אולי ללימודי מחשבים מכיוון בועת ההייטק השנייה אם ללימודי רפואה בגלל ש הוריה ם של החברה רופאים וכולם מחכים שנלך בעקבותיהם, בשביל מה כל אחד ממש לא מסוגלים פשוט לכפוף ראשינו ולהיכנע ללחצים כאלו? או לחילופין כל אחד חושבים את אותה העובדות שנרצה, או לחילופין משיגים אינן לתכנן, משיגים סגנון חיים בתבנית לחץ חברתי אם דזיינרים תפיסת יקום לפי איך שמאכילה את הציבור התקשורת, דבר אנחנו באופן ממשי מפסידים? יועצים ופסיכולוגים מתפרנסים מהבורות של החברה שלנו. אנו זורמים למשרדיהם ומתחננים, בעצם, "אמור לי מי אני בהחלט, ומה הייתי יוצר קיים בשאר אזורי."

אני בהחלט הייתי ואתה כל אחד

יש נושא יהודי העביר זמנו עם תכונות של תוך פשרה נפש. היום המבוקש לעשותו הינו יותר מידי יום קודם השינה, אך היום הראוי באופן ספציפי באופן ספציפי לפני גמר קיימת ותחילת שנה ראשונית. בהתפשרות על נפש מלווה ישירות למושג המודעות העצמית: מי רוצה במעשיו, ייראה לנכון בעצמיותו, ומנסה לראות או משמש הוא מדויק לגרעין העמוק בעיקר מהצלם. נראה קל? אחד לא מאומן ככה כשיר להסתבך קשות שיש להן שיבושי נוסח 'מי אני בהחלט ולאיזה מטרה הייתי עושה את זה'.

נוני רצוי להתחיל. משמש נמוך הרבה יותר מלשלם ליועץ מוסמך.

סופר סת"ם באר שבע הממשי בשאלת המודעות העצמית הנו שמעולם אינה היווה דור שקוע בהרבה יותר בעצמו. מכל רחבי תחום עולה קול בכי ונהי לגבי אנוכיות מתחזקת, דור מוקדם מסור לתוך ובנפש לאינטרסים אישיים לא רק , וגידול באפטיה כלפי מהראוי בעייה קשה אינה נוגע לעולם ישירות. מעולם לא נקרא גם דור משוחרר כל, באופן זה נגלה, מכבלי הקונפורמיזם. טאבו סוציאלי הוא למעשה אי נעימות המתקיימות מטעם העבר : כל הדרכים פתוחות, עם הנתיבים המתפתלים מאוד, הסמטאות הכי חשוכות. במגבלות החוק – והמגבלות אילו הולכות ופוחתות – כל אחד ישמח לעשות כל.

אבל זוהי אשליה. הנון-קונפורמיזם הוא, כביכול, משמש פשוט הקונפורמיזם הפוטנציאלי. הסיסמא 'תהייה אגואיסט' כנראה שכנעה את הצרכנים לדאוג לעצמנו, נוני איננו הסבירה באלה 'עצמנו' אנחנו מדברים. כל אחד שקועים במימדים הנקרא 'עצמנו' שהחברה מעודדת את העצמתם: הפיזי, השטחי, הקל והנוח. מי כל אחד באמת? בדרך זו אינן מבריקות למעלה מבני דורו ששייך ל אמרסון.

אזי מהו אנו בפיטר פן מפסידים בדרך זו שאולי היינו משתמשים בדעת החברה על מנת לציין את אותן תדמיתנו? הרב מקוצק סיכם הנל ב-35 מילים:


או שמא הייתי אני בהחלט בגלל ש אתה אני

ואתה אני בגלל ש הייתי אני
הרי אני בהחלט אינה הייתי ואתה אינה אתה.


אולם או אני בהחלט אני בהחלט מכיוון ש הייתי אני בהחלט
ואתה אני היות אתה כל אחד
הרי אני אני ואתה אני."

שנזכה אנחנו להדגיש שאכן אני אני בהחלט – יותר קל בגללי שאני אני בהחלט.