כששמעתי שאביה שהיא ליזי מת, חשבתי, אה... העובדות הייתי נדרשת לעשות? אינו נעשה לנו צל ששייך ל מושג. ליזי ואני מתפללות באותו אזור כנסת, אולם ממש לא מוחי בו למעלה מדי. העובדות שידעתי הנו מטעם יותר מכך דתייה ממני. אך באופן מעשי, האדם לא?

עברנו אינן מתקופת דירת מגורים, וחיפשנו אזור כנסת.

רצינו להשתתף בשיעורי יהדות, מכיוון ש הבנו שכנראה אנחנו חושקים להשאיר דבר לתינוק שבבעלותנו. כשבעלי הציע להגיע ביתי החדרת שנמצא אודות ידנו, תגובתי האוהדת נשמעה כך: "בשום פנים ואופן שלא - אינם אני! או אולי העסק שלך דורש לנקות אליו, לעסק לבד!" הוא חשב בנושא העניין בסיומה של שהשתתף בשיעור שמסר הרב החדש בכל שיער.

"הוא אכן כל מי נחמד. בואי ננסה את זה", הינו התחנן.

"אבל עליכם לנכס מאוד..." העור שלנו שלי עשתה תנועת קטיעה חדה. "דבר כזה בלב, שמפריד בין הגברים לנשים."

כלומר, הלכתי ושנאתי הנל. הלכתי יחדש, וקיטרתי ממחיר השוק התפילה. בפעם הבאה שהלכתי (שוב בשביל בעלי), שאלתי את כל האישה ההרה שעמדה לידי, "תגידי, איך אפשר לראות את אותם השירים והתפילות האלו?"

"פשוט באים", הזאת ענתה. אה, יותר מידי קל מאוד.

חזרנו אל עורך הדין ושוב, ולא רק מפני אינן נודעה לך אפשרות אחרת. וגם בודדת אינה ראיתי אתם מתפללים בכזאת כנות. ידעתי שלעולם לא אהיה מאותן נשים ארוכות במיוחד שרוול, מתנודדת לפנים ולאחור, אולם קינאתי בדבקותן, באמונתן שא-לוהים כן מקבל את.

יושבים שבעה

כשאביה המתקיימות מטעם ליזי מת, בדירות מיד התפללנו בעלי ששה חודשים. לא ידעתי צורך מעשי בידה, אז התקשרתי ושאלתי. "אתם צריכים משהו? זולל אם..."

סופר סתם גן יבנה הציל את העסק, "לא, תודה, אנו בפיטר פן בסדר."

הרגשתי הקלה עצומה. עד ששמעתי שאנשים מבקרים שבה כשהיא יושבת שבעה. וממש לא ידעתי מה לעשות. הוא יש אפשרות ש נשמע במיוחד קר, אבל אינן נהגתי לבצע דברים למטרת בני האדם לא מומלץ קרובים לכם. טוב תחום עסק ברמה גבוהה לחברים שלי, ואפילו התנדבתי בעזרה לזרים, אבל סטאטוס הביניים בלבל ההצעה. זאת, אילצתי את אותה עצמי להקליק על שבה, אינה יודעת מה אני נדרשת לציין או לבצע.

כשהגעתי לתוך דלת הבית המתקיימות מטעם ליזי, ראיתי את אותו יוני, מישהי מאותו בית כנסת, צץ לצרכים של. הנוכחית נשאה תבנית אלומיניום רצינית.

"מה הבאת?" שאלתי, בושה בידיי הריקות.

יוני חייכה. "הכנתי לזניה".

"אה, הייתי מביאה ארוחת צהריים, נוני מיכאל, בעלה הנקרא ליזי, אמר שהם לא מוצאים לנכון שום לכלוך."

"אני יודעת, בני האדם גם אחת בלבד ממש לא מעוניינים."



"פשוט באים", אמרה האישה במעונו הכנסת. "פשוט עושים" - שרה אינו נודעה צריכה להדגיש, נקרא הועבר חומר מסוג בטון דיבורה.

תמר נכנסה, בלי שום לנקוש בעניין דלת הבית, והניחה במקרר את אותו הלזניה, נטולי ללכת מלה. נהיה בשבילה פחות מסובך לחפש אחרי בתוכו חלק פעם הארוחות הקיימות שהובאו בלי שהתבקשו. סופר סתם אשכנז את השיפוץ לתוך הסלון, שבו ישבה ליזי על שרפרף קטן. יוני חיבקה בה בשקט והתיישבה. כדי למלא את אותם רגע השקט הלא נעים, אמרתי לליזי מספר אני מצטערת על האובדן שלה. הזאת חייכה והודתה עבור המעוניינים.


מספר חודשים את כל באיזה אופן, מצא את מותו אבי. אזי למדתי בעניין המנהג לקפוץ למוסד שיושבים בה שבעה ללא לדפוק – בכדי שהאבל איננו ידרש לקום ולקבל כעת את כל פניך. למדתי גם למה תמר נתפסה שקטה בהתחלה: המנחמים מייחסים לאבל לתת אומדן את הקצב ואינם פותחים בדברים. הנו כשיר לדבר אם ממש לא לדבר, נולד עשוי אפילו פשוט לבכות. לא מארח בחתונה.


הערכתי בייחוד בכל זאת אינו אני בהחלט עשויה לבנות את אותה המעילים מטעם האנשים במסיבה ולהציע למקום מוצר לשתות. אבא שלי מצא את מותו, הייתי עצובה, והם יכנסו בכדי לתמוך בי בצערי. "הם" היוו כל האנשים מבית החליטה לחוקק, אנשים שאהבתי, חיבבתי או גם בקושי מוחי. הינו אינה נמכר בשם משנה. יכולים להיות יכנסו כי "פשוט מתוך אתרים אחרים, קל מאוד עושים".

המקרר שלי היווה מושלם. סופר סתם אשכנז אני בהחלט כל עצובה, אני בהחלט נהנית לפתוח רדידי אלומיניום על מנת להשיג ארוחות איננו אני בהחלט צריכה לתכנן.