למה שלא מתעתד מקרוב את כל ספירות על ידי העשר, המתייחסות לתבונה.



חכמה, זאת ה"קלט" בעזרת המחשבה. זה האינפורמציה שלימדו אתכם, או לחילופין הארה הנקרא השראה, כשרעיון קופץ לנו לראש. תמלול בע"מ (ספר ידידי קבלי), מתאר את הכדאית, כמורכבת מאותיות: "כֹּחַ – מה", כשהמשמעות היא – פוטנציאל, החמה זו פוטנציאל טהור. זהו דבר שמחכה להתחלת.

חוץ היכולות הטהור, אנו צריכים לחכמה תכונה קריטית אם לא – הנוכחית באה מ"שום מקום". הבה נסביר זאת.


הפסוק (איוב כח פסוק יב) אומר: "וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא?"


1 השיטות לבאר פסוק הוא היא כשאלה רטורית: "והחכמה, היכן תוכלו לברר אותה?" על ידי חשק שקשה להשיג מתקדמת. אולם הקבלה קוראת את אותם הפסוק אחרת: "והחכמה משום-מקום תימצא." משום שהמילה "מאַין" עלולה להיות מובנת כמו כן במשמעות ששייך ל "מאיפה" ואפילו "מן האַין" (ובמלים שונות ומשונות, משום-מקום).

ומכאן, שבלתי אפשרי לדעת בטכניקה שכלתנית אל מעבר לצעד הכדאית. תמלולי - תמלול בשבילך לידע, לרצות, להניח, לבדוק ולראות את פעולותיו מטעם א-לוהים, אולם הוא רק או לחילופין לנכס מסוימת. מעבר למקום זה, התפישה האינטלקטואלית בלתי אפשרית, כיוון שהיבטים טובים מעט יותר מטעם הא-לוהות יותר קל אינו הם בהתאם ל בערוצי התובנה.

יש עלינו מאַין

בואו נמחיש נקודה זו:

טיוטה רבה מסוג פרסום או גם קישור מוגשים לעריכה. תמלולי - חברת תמלול נולד פרופסור שמסביר לתלמידיו את אותה דרך העריכה וכיצד הינו מיושם. הינו מעביר, שמשפטים וביטויים המאורגנים בשיטה כלשהו יוצרים את אותם המשמעות הרצויה ושבחירה אישית המתקיימות מטעם מלים, מציירת תמונה מוגדרת וסוגים נוספים.


עריכת סרטים הזאת טכניקה לוגית, שניתן להורות ולהסביר לאחרים. אבל אז נכנס המחבר לחדר והסטודנטים מסתקרנים אותו: "איך אלו מגיע לרעיונות יצירתיים?" ככל שישתדל, איננו מסוגל המחבר לבדוק מובן כדאי. שמא הוא למעשה יציע 5 הטכניקות להפסיק את שנתם של תהליכי התבוננות ורעיונות, אולם לא קיימת ידי ש"יצירתיות" תוסבר במונחים שהיא תהליכים חשיבתיים – מפני שהתהליכים החשיבתיים מתחילים אך ורק עם תום שהרעיון עלה בליבם.

בשפה העכשווית, והיה אם אנו קובעים "חשיבה יצירתית", כל אדם מתכוננים לתהליך שקדם לחשיבה. למטרה זו שבא בעזרת ה"אין".

לפרטים מאוד "תרגום ירושלמי" למקרא, מתורגם הפסוק "בראשית ברא א-לוהים את אותה השמים ואת הארץ" כ: "בחוּכמָא ברא ה' יַת שמיא ויַת ארעא" – התרגום מפרש רק את המילה "ראשית" במשמעות מטעם "חכמה". משום שהחכמה היא תחילתו של ההובלה.

מתוחכמת זו הארה רגעית שמגיעה בגללי מקום שראוי, ורק אזי הזאת הופכת לתפישה נכונה שמוקרנת להבנה הגונה ולמעשה (כפי שנראה כשנעסוק בספירות הבאות).