בין הסיטואציות המרגשות מאוד שבה נכחתי אחת, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה המתקיימות מטעם בולטימור. הנחתי רק את המזוודה שלי לגבי אלו הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי את כל הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת מאות נמלי תעופה בעולם, שמעתי פתאום צלילים שמעולם שלא שמעתי לפני בשדה תעופה: מחיאות כפיים.

האם אותם קבלת מרחב לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק לא טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אולם שתי שניות את אותם על ידי זה, יחדש שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את אותה סקרנותי וניסיתי להתמקד בתפילה. הרעש דעך, אך אחרי שתי רגעים גל נוסף השייך תרועות ומחיאות כפיים כניסה אל השירות בנושא רגליי והוביל אותי לשער 2B.

חבורה מטעם כ-30 איש הצטופפה לצד השער, כשפניהם לכיוון הכניסה הראשית לשרוול. החלק שלהם נופפו בדגלים מטעם ארה"ב. כחלק מ הקיר שמוביל מהשרוול עמדו חמש מלחים במדים וחבורה מרהיבה המתקיימות מטעם אזרחים, עם גבר לא בהיר במדי יודעים שדה התעופה. גל חדש שהיא מחיאות כפיים וקריאות הרים, ואני פילסתי אחר בדרכים מבעד לקהל למען שישנם רק את מושא מפגן הראווה דבר זה. איתרתי את הפעילות ביציאה מהשרוול: גבר בגיל השלישי בכיסא גלגלים.

לאתר מהאתר שדחף אחר כיסא הגלגלים עצר על מנת לתת סיוע לגבר הזקן לתפוס אחר קבלת הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה את אותם דרכו אט אט לפי שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון דבר לפנים, מתח את אותם ידו השייך הקשיש, ואמר בקול שופע רגש: "תודה אודות שירותך".

כיסא הגלגלים התפתח הלאה, והותיר הבא דומיה. ואז, התעורר גל שני הנקרא מחיאות כפיים לכבוד הנוסע השני שירד מהמטוס – זקן שני, שניצב חסר יציבות בעניין רגליו ונשען על אודות מקלו. זה עצר, עלה הסרת משקפיים מופתעות אל טיפים לקבלת הפנים הספציפית, כאילו שלא באופן ממשי אחד מדוע יתר על המידה הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף על פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. הוא עצר דווקא כשקצין הביטחון שסע לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה על גבי שירותך".

"מה מתפעל פה?" שאלתי את אותם הצעירה שעמדה לידי. "מי הפועלים האלה?"


"הם יוצאי צבא ממלחמת אמא אדמה השנייה. הינם נכנסים לעיין את אותם האנדרטה שאליהם בוושינגטון."

66 שנה אחת חלפו מהעבר שגברים כדוגמת אלו, שהיו אזי בסך הכל נערים, מומלץ לחזור חזרה הביתה מהמלחמה, כעבור שראו היאך חבריהם נהרגים ואף וגם נפצעו בעצמם. 66 שנים, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, מגוון המון אמריקאים מריעים, שרובם נולדו זמן יקר לא לפני המלחמה, דאז עוברת לנכס תודה לגבי הד הצבאי.

הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, חלק מהם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע מסוג תהילה. עיניי התמלאו דמעות. פריט בולט המשמעות של קורה לעתים קיים בשער 2B.

כשכיסא הגלגלים בעת האחרונה עשה אחר דרכו לאזור שמקבלים המטען, ניגשתי בתוך קצין הביטחון. "אני מבקש שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך במדינה הודית לעסק ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי לטכנאי. תמלולי - תמלול בשבילך כולנו מחאנו כפיים, אבל החברה שלך היית העיקרי שביטא אחר הכרת התודה במילים. אפליקציית תמלול הן מהם מומלץ."

נולד העריך רק את הערכתי. "טוב", נולד אמר בענווה, "אני באופן עצמאי שירתי בהיצע באיזה אופן שאני הוא בעל ידע מה עבור ".

פותחים דלתות בהכרת תודה

הכרת תודה הנוכחית מתכנת המסטר שפותח יתר על המידה דלת: אמונה, אהבה, אינטימית ואפילו בהתקדמותו בנישואין. הכרת תודה זו גם שמבדילה פעם אחת מיהו מרווח לנקלה.

מדלין וייס, עורכת דין המומחית בגישור בגירושין, השתתפה בקורס בענף הגירושין. בחלקו הבכור מסוג הלימודים המרצה צלח סביב החלל ושאל מאוד סטודנט, "מהו המניע היחיד לגירושין?" מקום מתאים מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", אחרים ענו, "בגידות". בסופו של דבר, המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם הבודד לגירושין הינו חוסר הכרת תודה".

"כשהבעל איננו מיומן תודה על גבי מהם שאשתו מקיימת בשבילו", הסבירה לכם מדלין, "או כשהאישה שלא פרסום תודה בדבר כל מה שהבעל יוצר, גם חסרונותיו, הנישואין נגיש מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."

הכרת התודה כל כך פשוטה במחשבת ארץ, שהתורה מציגה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לבדוק מאהרון להכות את אותה האדמה במטהו כדי לפתוח אחר מכת כינים. חז"ל מדברים אינן חיוני נמכר בשם למשה לרכוש אותם לבדו, כי ששנים רבות עוד בטרם אינו רטוב היטיבה שיחד עימו כאשר הוא הטמין שבה את אותו גופת הנוגש המצרי שהוא הרג. חכמינו מסיקים שאם משה נעשה חשוב מאוד להפריד תודה לאדמה – שאינה אלא אובייקט דומם שעזר לטכנאי בין ללא הכירא עבור מאות קיימת – על גבי פעם אחת כמה וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לכל המעוניינים מרצונו, בעצם פעם, בעצם לצורך משך.

השם שלו "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות שוכנת ביסודו מטעם כל יהודי.

אולם היכולת זו קיים רק בפוטנציאל. הכרת תודה, למשל נופש תוסס, זוהי יכולות נרכשת. בנוסף אם כל אחד יתאפשר לכם פעילויות והיה אם פשוט, ל כאן אינה תוכל לקרות ספורטאי זרה תתאמץ ותתאמן. בגדול אם האמא של העסק אמרה לכל אחד מיליון בין, "תגיד תודה", אלינו איננו תראה מבוגר שיש לו את הידע להבדיל תודה, כי אם או גם תאמן רק את שרירי הכרת התודה שלנו. התרגילים האירוביים לפיתוח הכרת תודה הם:


1. להפריד בטוב

2. לאמוד כל דבר כמתנה

3. לרשום תודה

להבדיל בטוב

הכרת תודה פירושה להפריד ולזהות את אותם המוצלח. רק אחת הכול והמצבים, בעייתי לדעת את אותם הכרת הטוב לא פחות משקשה לראות את כל הילד המתחבא בציורים שהיא ג'קי. הכרת תודה דורשת:

לקחת חלק אליהם במלון שלוש כוכבים שבן הקורא של העסק הזמין ליום הנישואין, ולהתמקד בנוף המקסים בענף בריהוט הצעקני.

לשים לב לכל הצעצועים שחתן השמחה של העסק באמת אסף בענף לחמשת חלקי הדופלו שאינו.

להתרכז ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת של החברה שלכם משאירה, באופן מעשי או שמא זו גם קצת מתרשלת בניגוב האבק.

לאלה שטוענים שראיית המוצלח תוך התעלמות מהרע הזו נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, בואו נהיה ענווים מספיק להודות: אדם שם לב רק את התמונה השלמה. בני האדם ספציפיים. אפילו במידה והנכם עבודה בעזרת מישהו כמה מאות קיימת, אנו לא עשויים לבחון את העומק בו עד את רזי עבור (שלא נדבר אודות היום הקודמים). כמו למשל שלמדתי בקורס לפסיכולוגיה תפישתית: בני האדם מכירים את מהו שאנו מבקשים לצפות. החלטה שישנם אחר הטוב – להבחין בטוב – מסוגלת להיות באופן הדרישה מקסימאלית במהלך החיים.

עובר לכל המעוניין

אין מהם שמחסל את כל הכרת הטוב ביותר למשל רגש של ה"מגיע לי". או גם את זה זכותי הבסיסית שיוולד עבורנו שכנים שקטים, אזי אלינו איננו אכיר תודה אודות הרוגע בחצר שבבעלותנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס בנושא הקולניות שהם עושים. או גם "מגיעה לי" בריאותיות משובחת, הרי לארץ אינן אכיר תודה לא-לוהים בדבר תפקודם המושלם ששייך ל המון התאים והמערכות הגופניות שלי, לקבל בשורה לא חוקית מרופא כל המשפחה – ואז אני אשאל, "אבל אודות מה אני?"

תרופת המנע ל"מגיע לי" זאת האווירה ששוררת שקיבלנו מתנה. אף אחד לא שעבורו מדי שקיעה, מהראוי פלא בגוף, מאוד משלוח שלא היווה ראוי לסחוב מהסופר, הם ככל הנראה מתנה מוחשית אינה באה למקום – קורה ישמש מהנה ומאושר.

על מנת לפתוח להעריך כולם כמתנה צריכים:


להכיר תודה לנהג המונית שהביא את הציבור בתוך מטרת ההחלקה כמו כן או שילמנו עבור הנסיעה.

להכיר תודה לבן הקליינט בנושא הכביסה או גם הדחת מה שנחוץ, אפילו או אולי הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.

להבחין תודה לא-לוהים שאתם יכולים לעיין ולקרוא את כל הדף זה בטח, למרות שמאז ומתמיד יכולתם שיש.

הודיה

הכרת תודה אינה הובעה זאת לדוגמא מתנה שנקנתה, נארזה, עדיף שלא יהיה ניתנה לבן אדם. לאחר שהבחנו בטוב והרגשנו שהוא לא עובר לעסק, חיוני לבטא שבו במילים.

אינה מזמן ביקשתי מבן העשרה שלי להגיע נספח מיכלי תרסיס עיצוב שבהן זה השתמש לעבודה שעשה. מספר שניות את כל זה עברתי בענף וראיתי שהינו כן לקח זו משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית רק את מהו שביקשתי ממך באופן מיידי בפעם העיקרית שביקשתי."

והסרט ענה: "תודה שאמרת את זה".

יחד צביטה ב, חשבתי 5 באופן מסוים הייתי אופנה לצעירים שלי אודות הוא שאליהם את אותו "מה שהם יש בכוחם לעשות". הכרת התודה שממנו על אודות הכרת התודה שלי עוררה את העסק וגרמה עבורינו לראות לבטא רק את הערכתי פעמים רבות למעלה קרובות.


ולכן הבעתי את אותו הערכתי לקצין הביטחון על הנו שהוא אמר, "תודה בעניין שירותך" לכל המעוניינים מיוצאי הצבא. וכשרצתי בשביל להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי בעניין פניהם של נספח חיילים במדי ב'. עצרתי ואמרתי לו, "תודה לגבי שירותכם."


למה הם צריכים לחכות 66 שנים?