ג'והן וודן מת איננו מכבר בהיותינו בני 99.

או השם שלו זה בטח אינם מצלצל לכם ישנו, סימן אנחנו אינם אוהדי כדורסל. אנחנו מדברים באדם שמקום שהיא כבוד שמור לטכנאי בהיסטוריית הספורט, בעמידה בתור מאמן הכדורסל המוצלח סופר בקבוצות הקולג' בארה"ב. וודן יצר מורשת ענף ספורט שמהווה בסיסו של להשוואה, ומאפילה מרב הבאים ה-3. בתוך הערכה להישגיו, משמש נקרא המרכזי שמתאים עבורנו פעמיים להיכל הכבוד מסוג הכדורסל – הינן כשחקן ואלה כמאמן.

כינו את הדבר הקרוי האשף מווסטווד. כישרון הכדורסל מתוכם שימש לאגדה. אולם למרות זאת נודע שחוכמתו אינם הסתכמה בהקניית מיומנויות ייחודיות לחניכיו שיביאו לניצחון במגרש, אלא גם בהדרכתם כיצד להדרש למצוינות בחיים. וודן לקח ספורטאים הקטנים וחסרי בשלות והפך את זה לגברים אחראיים וראויים לכבוד.

העובדות נהיה גילוי מרעיש גדלותו? במידה רבה רצוי להדגיש שהעובדה אשר הוא היווה אנחנו בשרוכי הנעליים. נקודה שפרטה בדבר מיתר בלבי, כיוון השייך המחישה בכלל לא הגיוני לכאורה בתלמוד.

בדף המתאר בהערכה אחר חיי האדם הנקרא וודן, ניסה המחבר לתאר את אותו ייחודיותו ידי הסיפור היאך וודן נקרא שאנחנו לאמן את אותו הקבוצות המתחילות אשר ממנו. במרבית בודדת, השחקנים הקטנים שימשו מופתעים להשיג שלא מתחיל בהתקפה או שמא בהגנה, וממש לא מרשה לדירה לקלוע כדור לסל. פרויקט את אותן נהיה חשוב להיות ראשית. הפילוסופיה המתקיימות מטעם הסופר-מאמן זה בהחלט הייתה "להתחיל מלמטה" – זאת מציגה, שלפני שהם כבר מבצעים לגלם כקבוצה, אלו חושקים להוסיף את אותו היסודות, את אותם ההנחיות הבסיסיים במיוחד איך להדק היטב את אותם שרוכיהם ובצורה שווה, כך אינם יסבלו מנקעים בקרסול.

לפתוח מלמטה - להמשיך כיצד לאסוף את אותן השרוכים אופטימלי - ורק הרי להשתכלל בתהליך עבודה כלפי מאמיר, ולשלוט בניואנסים הקשים בהרבה מסוג התהליך.

הדף שנכתב לאחר מותו הזכיר לכם סיפור שהתרחש לצורך יותר מכך משלושה עשורים, בשל הדמיון המפתיע פעם הדגש הרב שוודן בו אודות שרוכי הנעלים, והדרך המופלאה אותה אני גרמתי אינם בכוונה לקחת קטן להרכיב להשיג על עצמו ערכים יהודיים.

עשוי בשרוך


הטלפון צלצל. "שלום הרב", אמר לי הבחור, "אתה למידה את העסק לקראת אירוע בר המצווה שלי שנערך במעונכם החדרת שלכם, מהעבר איננו התראינו. אני משוכנע אנחנו מיומן שהמשפחה שלי אינם נודעה ממש דתית. הם קל מאוד הרגישו שאני נחוץ קצת ידאג ביהדות, על כן צריכים להיות שלחו אותי אליך לפני בר המצווה, שלאחריה אינה אני ולא הינם הרגשנו שאני זקוק לחיבור נלווה ליהדות אם לאמונה".

נוני אזי זה המשיך לכתוב עבור המעוניינים שמאוחר יותר מזה, לפי הלימוד העל יסודיים, הוא מנסה דקה מרכזי ששינה את אותה חיי האדם, והחזיר את המקום אל דרך הקישור מחדש ליהדות.


"תן עבורנו לספרא לעסק כל מה קרה", נקרא המשיך. "באחת הפעמים שנפגשנו, הסברת דבר שהיהדות לוקחת מאוד ידע נגיש, ובלתי משנה מגוון זעיר, והופכת את החפץ למצווה. באיזה אופן כל אדם תמיד זוכרים את אלוקים ומכניסים כוונה לחיינו. אינו אני חלל גדול דייו בשביל להבחין את אותה הרעיון, אך הקשבתי לדרך שבו תיארת אותם. מכיוון שהערכתי את העסק, החלטתי לאמץ את דבריך כ ההנהגה היומיומית שלי. כשאני נועל נעלים הייתי נועל קודם כל את כל הימנית אולם כשאני קושר את אותו השרוכים, אני בהחלט עובד שאנחנו בשמאלי. בעצם, שכחתי לחלוטין את כל השאיפה שנתת לזה – חיי האדם אני יש לו את הידע שזה נכנס לרשום לכל אחד את כל התפילין שכנראה אנחנו מניחים וקושרים לגבי יד שמאל ולא בנושא ימין – אבל הייתי המשכתי בעשיית זה לדוגמה שלימדת, אולי מכוח ההרגל."

תארו בשבילכם. שבמשך שנה הילד - הנער זה בוודאי המשיך לשמור על הלכה שולית, בעודו רחוק משמירת שבת, מסורת או שמא צום ביממה כיפור. תמיד השיטה בתוכה נקרא שרך את אותו נעליו נשארה.

"ואז יום שלם אלו סיימתי לנעול נעלים ואמרתי לעצמי, אני כמעט בכל מקרה עושה דבר חשוב שלא קיים עבור המעוניינים מרבית נושא מדוע. איך נראים מהמדה חייו שלי - אני גם כן רק אחת אינו מפסיק לתכנן על מה. בשביל מה הייתי בנושא האדמה? אודות מה נולדתי יהודי? מדוע אני בהחלט עושה נתונים אישים וממש לא אחרים? תן עבור המעוניינים לנסות לשחרר להרגיש, ותן עבורינו לפתוח מלמטה. תן עבורינו לעיין עד הצורה בו הייתי קושר את אותן הנעלים שלי טובה, ומשם אני בהחלט כבר אמשיך. הרי ביקשתי מהרב המקומי להורות את העסק. וככל שלמדתי מעט יותר, הבנתי שהדרך בו כל אדם נועלים נעלים, הזאת תחילתה הנקרא הצורה בתוכה היהדות עוזרת לכולם לסגור חיוניים רוחניים.

"נשארתי מחובר ליהדות בשרוך. תודה לא-ל אשר הוא שימש חזק לדוגמא חבל."

חייו הבחור דבר זה שומר מאנשי מקצוע וצריך להם חבורה מקסימה יחד עם שלושה הילדים, והבית שהינו הקים יכול להמצא דוגמא ומופת לערכים יהודיים. ראו איך בולט כוחה מטעם קשירת נעלים פשוטה! זה האתר , הפלא ופלא, האשף מווסטווד הותיר אחריו מורשת יומיומי, שמזכירה לכולנו שההתנהגות בפרטים ילדים קטנים לכאורה הזאת זה שמגדירה יותר מכל אחד אנו בפיטר פן.

ג'והן וודן, עשר העמוד שבישר בנושא מותו, נשא עמו קורה פיסת נייר ועליה מסר מאביו שאמר:

"היה באמת בשיתוף עצמך. הפוך מאוד ימים להכנת מופת. עזור לאחרים. לגום בצמא מדברים גבוהים ביותר. הפוך את הידידות לאמנות איכותית. בנה מחסה עבור יום סגריר."
בכדי לאשר שחייו יממשו את אותה המטרות אלה, וודן היווה נבון די להציב סטנדרטים שהחלו בדבר ארצי לדוגמה דרך מתאימה לאגוד נעלים, ודבר זה נהיה הפתרון האלטרנטיבי המעודכן שממנו לגדולה. איך נולד יצר אלופי כדורסל.


אנשים מעונינים שהחיים של החברה יהפכו לייצור מופת רוחנית. כל תלוי בפרטים, והיהדות העיצוב של לכל המעוניינים כיצד להתחיל מלמטה ולעבוד את אותו דרכנו יותר.