התור התארך על פי רוב עד הדלת. תפסתי את אותן מקומי בסופו. הבנק נעשה הומה אדם אפילו שהיה זה יום לפרטים נוספים מובהק. מהר אחרי שנכנסתי נפתחה דלת ביתך ואדם בערוב ימיו ונמוך קומה, שהתקרב לערוך התשעים בחייו, מיוצר. נקרא נקרא בגדים המתאימים חליפה לא בהיר מחויטת, ובידו אחז במקל. צעדיו היוו קצרים וקצרים או שמא שנראה שכמעט הלך בתחום. נולד התקרב ונעמד אחריי בסופו של דבר התור. חייכתי אליו. נקרא אמר שלום.

בדקות הקרובות הדיירים והאורחים דיבר איתי. הוא למעשה סיפר לנו על אודות אשתו שנפטרה שנתיים עוד לפני. משמש הכיר בו בתל-אביב והיא היתה יפהפייה. הינו בנוסף סיפר לי אודות הפלמ"ח ועל אודות הפציעה מהם. כאן מאוד סיפר עבורנו על גבי הניתוח שעשו לו ברגלו לקראת 5 ימים עם תום שנפל במדרגות. מאז ומעולם הנ"ל הנהנתי והקשבתי, אך הייתי עסוקה לא פחות בדברים שהטרידו אותי: הפגישה בעבודה שאני מצפה לסיים בעת, בגלל ש אני בהחלט צריכה להיות מלווה לקבל אחר עדי לבדיקת דם, ובדרך בעשיית בסופר ולקנות חלב כי אינה שימש לשיער בהחלט לקורנפלקס הבוקר וכך גם לקפה שלא נשאר; וגם באופן זה שאיננו השגתי את אותם הבייביסיטר ויש עבורנו אספת מבוגרים בחמש; וכך גם הבטחתי ליפתח שאתקשר לאמא המתקיימות מטעם יניב מהגן למען להרכיב שילך לשם אחר הצהריים.


***
התור התקדם. המוריש מאחוריי ועוד מקומות הספיק לספר עבור המעוניינים שכלתו הכינה לשיער עוגת גבינה מפנקת להמתין. זו שלחה בו בעזרת הנכד הצעיר שממנו שזכה בתחרות ריצה בענף לפרטים נוספים. תורי הגיע. זזתי הצידה ובתנועת יד הזמנתי את השיער בעשיית אותי. נולד ניגש לפקידה ב'אשנב כל'.

"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול רוב רובם של ורק אזי נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם ולא הצליח למצוא את המעט שאמרתי בתבנית שיחתנו.


"שלום גברת ציפורה", ענה לחיית המחמד מר אברהם בקול דק ושקט.

"במה הייתי עשויה לעזור היום?" שהללו הכלה באשנב בקול רם. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי מטעם חליפתו והוציא פנקס המחאות. נולד הושיט את אותם הפנקס לגברת ציפורה.

"למי החברה שלך דורש להרים תרומה היום?" שאלה גברת ציפורה בקול גדול.

"לעמותה לזאטוטים חרשים", ענה מר אברהם והושיט שלה פתק, הוא צריך, שימש רשום שם העמותה. הפקידה מילאה את אותו המסר בעניין ההמחאה.

"כמה אתה רוצה לסייע בתרומה היום?", שהללו בסבלנות ובנועם.

"שלושים שקלים", ענה מר אברהם באבטחת מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום אודות ההמחאה.

"תודה", הנו אמר בקולו הנעים ופנה להוציא.

"תודה לך", הנוכחית ענתה "שיהיה המשך עת נעים".


מר אברהם פנה לכוון דלת היציאה נשען על מקלו. בדרכו החוצה הודה לכל המעוניין בהניד ראש על אודות בדרך זו שנתתי לדירה רק את תורי. "סליחה", אמרה הנל שעמדה מאחוריי "את עשויה לבדוק לדלפק".


***
ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי מדוע באתי או שמא שאולי הוא למעשה בסמוך פחות נמכר בשם חשוב. "אני בקשת אפשרות לתרום לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את כל ההמחאה.

עיתים מאוד אחרות חשבתי לעצמי הנדרש להרים תרומה. שאם יש צורך לכל המעוניין, מתאים שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אבל מקיים שכחתי או לחילופין שבדיוק אינם נהיה עבורנו זמן יקר או לחילופין שמספר הטלפון לתרומה היווה תפוס וממש לא אהבתי הרבה יותר מפעמיים או שבאמת בידי היתה קצרה בתקופה מיוחדת ומה באופן מיידי יש בכוחם לקנות יחד המעט שאני יכולה לתת. בכל הרוב סיבות ותירוצים.

ומר אברהם… אלינו איננו ראיתי מהתחלה את מר אברהם למעט עשרים הדקות הללו שבהן חיינו הצטלבו. נולד בודאי אינו זוכר אותי. הינו שימש עבור כ-12 קיימת. אולם מקומו ששייך ל מר אברהם הגן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. לא מומלץ לי מספק שבאותו יום, באותם שניות, הוא למעשה נעשה בו בשבילי. בזכותו הפכתי לאדם טוב יותר. אף אחד לא שמדי פעם עוצר את אותה המרוץ המטורף, כשמר אברהם מתעתד לנגד עיניי. אף אחד לא שדואג לבחון רק את הזולת. וכך גם כשידי אינו משגת בתקופות קשות יותר מכך, הייתי נזכרת מה אפשרי לתת סיוע נוסף על כך קצת, ובפעמים אחרות כשאני אקסלוסיבי מתעצלת אני בהחלט נזכרת בדבקות השייך מר אברהם במטרה… הצעדים ילדים, העמידה בעמידה בתור, החליפה המחויטת, 26 השקלים…

אחת מישהו אמר עבורינו בדרך משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים ליום. 'אתה תראה חייהם שליח החסד של האדם מהמכולת ואת תהיי זאת מסוג נהג המונית…'. אנחנו מעמנו נתקל באנשים בחייו, מזמן לזמן לשנייה אחת בלבד, לפעמים אלו שליחי חסד שנשלחו מאוד באותו השניה עבורנו. שלל עיתים, אנו שליחי חסד לבד.

מאוד של העסק לעשות נקרא שלא תהיה רגע ולשים ליבנו לזאת, ואז… לחייך ולומר תודה!