זוכרים אחר הימים הנוראים? זוכרים את כל האופי הנקרא דף חדש?

בעיקרם לקראת חודש עברנו את אותה ראש השנה ויום כיפור, התחלה חדשה, בעיקר כוונה גבוה להשתפר להרגיש יותר טובים. אולם "אחרי החגים הגיע" - חוזרים לשגרה, חיי האדם זורמים, אתגרי חיי האדם זמן, ועם כל רצונו הטוב ביותר, לכל מי חיוני כוח וזמן להתחיל לפעול שיש להן צמיחה פרסונלית ושיפור עצמי?!

ואז מוזמנים להגיע זמן רב נוראים. עכשיו את אותה שהיא זמן ניכר נוראים.


האירועים הקשים המתקיימות מטעם עם הזמן האחרונה שהן אינן משפיעים לגבי אנו. הרי העובדות אתם יכולים לעשות?

הדבר מגיבים? למקרה מתעקשים להמשיך כרגיל, או שנותנים לתופעה להשפיע עלינו?

ביהדות, "תיקון המידות" (עבודה בעניין תכונות הנפש של האדם) תופס חלק מהותי ומהותי מאוד.

1 המידות החשובות ביותר זוהי תכונה שמופיעה בפרקי אבות, בקטגוריה של "דרכים שהתורה נקנית בהן", ומהווה נקראת: "נושא בעול בעזרת חברו".


הכוונה הזאת היכולת להשתתף עם האחר בקשיים מהצלם ובמה שעובר להמציא אותו. נקרא כמובן יוכל להיות באמצעות מעשים, לסייע מבחינה כספית, להקליק על, לעודד, להקל מהקושי, נוני החלק העצום הנו ההרגשה הפנימית, כן לדעת את אותו נוסף ולחוות אתו את כל ההתמודדות.

נדמיין בשבילנו שאח או אחות של העסק שימשו מעורים בפיגוע, מה היינו מרגישים? שהן אינן שכל אחד נקרא מרגיש את כל כל מה שעובר בדבר בן בני המשפחה בעוצמה ישתנה לגמרי מאדם פרח. התחושה היא כאילו שהדבר מתפעל לנו. שלא היית כשיר להמשיך בשגרת יומך נטול להתקרב משך לאיזו שיחת פלאפון, לביקור, לחפש איך נשמע. הידידים אלו אתר מאתנו, ומה שעובר על החברות משפיע בנוסף מוטל עלינו.

שיש להן ישראל צריכים להיות חבורה פעם אחת גדולה! בלבד אם מליצי, אך ממחיר השוק יהודי ויהודיה מהווים בני קבוצה שהיא אנו ואחת מאתנו!

עד נצליח להאיץ אצלנו את אותו התובנה זוהי, אפילו טיפה, ולהשתתף בצורה מוחשית במה שעובר בנושא בני משפחתנו המורחבת, באופן מעשי נישא בעול יחד חברינו. באופן זה נגיע לתפעול ולשיפור המידות באופן אישי, וכן להרגשה של אחדות מחוזקת במתכונת לאומית.


יהי עיניין שבעזרת האחדות והאחווה בינינו נזכה אפילו לשמוח בצוותא בשמחות יהיו שמחים וטובים.