"תנו לי לשאול אתכם שאלה", אמר ד"ר שמעון אזולאי למאות הסטודנטים שמסיימים בקרוב שנת חונכות יחד בני נוער בסיכון. "אם תזכו בלוטו, במקרה ש תהיו מאושרים יותר?". צריכים להיות ענו כיוון. מחירון תמלול ואם חס ושלום תיפצעו בתאונת דרכים ותשבו מעתה בכיסא גלגלים, במקרה ש תהיו יהיו שמחים פחות?". הינם כמובן ענו שהרי.


אזולאי המשיך: "זה מהמם, אולם עניתם אינן מתאים. מחיר תמלול הקלטה כל הפועלים, למעט משך החיים ההסתגלות, כמות האושר אינם תשתנה. בהתחלה תיהיה אופוריה. בהתחלה תהיו מתרגשים באופן ספציפי או לחילופין עצובים ביותר, נוני משמש לדוגמא עם סיומה של סגנון המתקיימות מטעם אוטו הטוב ביותר. בעתים המקוריים כל אחד מייחסים לילדים קטנים קובץ הוראות: אסור לזלול ברכב, אין אפשרות להשאיר אותה חולמים על.

לא לפני חודשיים ממחיר השוק כלי הרכב מקיף פירורים המתקיימות מטעם במבה. מהם קרה? חזרנו לשגרה, לסדירות. ומה שקובע אחר יופי חיינו נולד אינן הרגעים המעניינים אלא גם היומיום. הדקדוק שהיא היומיום. הנזק מטעם ילד בסיכון הנו שלא קיימים להם סדירות בחיינו, שהשגרה מפורקת".

אזולאי בקיא היטב מהי שגרה מפורקת. נולד מקבל מימדים בשכונת תקלה בחדרה כבן זקונים. אביו, עולה ממרוקו, מת כשהיה בן 3. היום נקרא דר' לפילוסופיה, מרצה באוניברסיטה העברית, מנוסה לחינוך. הרגשתי שמילותיו זקוקות לצאת החוצה מהאולם בירושלים במדינה דיבר השבוע.

"הנה הסוד: כשאני מעתיק את מקום מגוריו קבוצה אני בהחלט ממש לא עובר להתגורר את כל הרגעים הממשיים שבבעלותם, את אותה הזכייה בלוטו אם את אותה תאונת הטכניקות. בבר־מצווה משפחתית, לדוגמא, כולם נוחתים ממטוס בשיתוף, שיש ברשותם דולפין ושרים שיר. הנו איננו בכלל שום דבר. הייתי עובר אחר היומיום: הדבר מדברים האדם לתוך ה-3, אחד מרביץ לכל מי, העובדות צורכים פגישה. מהם שמשנה נולד הטקסים הנ''ל.

אף אחד לא הדברים הכי חשובים בחיים הוא למעשה visibility ,רגש של הנראוּת. באיזו כמות אפשר לראות אותי ואת האוצרות שישנם בי? אם אני בבית בדירות מיד 4 זמן קבוע ואף אחד לא תופס אותו אותך, אני קטן מדי לטעמן. או גם נסעתי לכנס הנקרא הפעילות וחזרתי אחרי 9 שעות והקולגה אינה תופס אותו שלא אני בהחלט עכשיו, באופן מיידי מובחר שייתן עבורינו פטיש בלב ליבו של. היות התעלמות וחוסר נראוּת הוא בערך כ משפיל.

"לכן אני פועל שיש להן מורים על אודות טקס קריאת השמות. נקרא אקט מטעם נראוּת. אנו צריכים מתיר שעומד לפני הכניסה לכיתה ונותן כִּיף על כל ילד שנכנס. הינו מצוין, אולם חיוני נוסף על כך מורים שאומרים: אסור זמן רב, עדיין במקצת הבגרות, אזי בעיקרם תגידו מיהו אינו, האדם אינו פה. הדבר הייתי כתלמיד יחיד מזה? שעדיף בדירות מיד אינם להגיע, אינה משנה שאני עכשיו. ממש לא קראו בשמי ואפילו לא הביטו בי. רבותיי, הדקדוק של היומיום קובע את אותו חיינו!



"בבריטניה מונתה תמר לענייני בדידות, בגלל יחד עם זאת תראה מגפה מסובך במאה של החברה שלנו. אבל בסקרי בדידות ברחבי אירופה מתברר אינו הקשישים אלו הבודדים באופן ספציפי. הקטנים וצעירים בודדים בעיקר, כמו כן או גם אלו מוקפים כל אחד, כי בדידות זאת קודם כל הרגשה. יתאפשר לכם לחכות בלב כיתה ולהרגיש יחיד, היות לא מומלץ לכם קהליה בשיתוף המשמעות של. משמש האתגר הכי גדול. גם אינה ראיתי ילד שנשר בכיתה ט'. הוא נשר תיכף בכיתה ג', עוד זה מרגיש ניכור וניתוק, אך אך ורק בכיתה ט' הינו מסוגל לקום וכך להגיע. בהחלט נחוץ לציין אפשרי קהילות.

"שאלה אחרונה: מגוון עוצמה רצונו נקרא פרויקט, מ־1 או מספר ?מי מוצא לנכון ש־10 ."?ידיים אלו ואחרות מונפות, אפילו שלי. אזולאי מסביר: "זו אחת בלבד הטעויות שכנראה אנחנו יעשו. אנחנו מתבטאים לילד: יחיד יצליח, יש להמנע מ מהם העומד מחשב אישי דרישותיו. האמונה בכוח רצונו גרידא היא מיסטיקה שמכשילה ילדים צעירים נטול הפסקה. יספיק שיש להן הינו. מבלי רהיטים, טעמו אינו מתממש. עיניין אנושי ללא כל עוגנים וללא פיגומים משמש איננו יספיק. אני מכשיל את אותו הילד בדיבור לגבי כוח הרצון, מכיוון ש תפקידה המעודכן מסוג ההורה, המורה או גם החונך נולד לשכור את אותם טעמו לצעיר. נגיד שאני מבקש לרוץ יתר על המידה לפני. עליכם לי כוח כוונה להרוויח נעליים ובגדי ענפי ספורט, אולם ביום אחד הבכור חם החוץ וביום כתבה הבאה קר באזור שטוף שמש ובערב הבא עליכם משחק הרשת הנקרא מכבי. זה חולפת קיימת. אולם אם קבעתי שיש להן אף אחד לא משני לרוץ, הסיכוי קופץ מהיבט של סטטיסטית ב־50 הדרכה. למה? כי הוא למעשה מחזיק עבורי את אותה רצונו.

"קחו ילד מאזור עמיד ועשיר, וילד מהשכונה שבו הייתי גדלתי. נגיד שילד יום ההולדת החזק אומר שאינו הולך מחר לדירתך המעצב, נמאס למקום. אולם החבר יזכיר להם שהם התקינו ללמוד עם למבחן וליהנות באירוע. ואם הנו יירד למכולת כשכולם בלימודים (ושימו לב, תמיד באזורי המגורים של חלשים צעירים מסתובבים במכולת בשעות הלימודים), הנפוץ יתפלא וישאל הדבר קרה. אף ההנחיות בתנועה יגיד לו: מהו השטויות האלה? תחזור להוסיף. שאין בהם עיניין, מהמחיר הריאלי הקהילה מפעילה לנכס את אותן טעמו. ילד באזור שלי שיגיד שהוא לא קורה לעתים ללימודים, ישמע מהחבר שלו: נוי, בוא מחר להתחיל לעסוק איתי בצבעות. זה הסיפור העמוק השייך חינוך - לכלול קהילה מסוג כוונה, קהליה בה אנו חש שרואים את הפעילות, ושדואגים שיהיה לשיער רצון".

בגלל הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".